חלימה לפי וילפרד ביון פונקציית אלפא ❄️

חלימה מעבר לשינה: פונקציית האלפא של ביון וההמשכיות של עיבוד נפשי

1. ממבנה לפונקציה: המהפך של ביוןניגוד לעמדה הפרוידיאנית, המדגישה את החלום כתוצר של עיבוד תוכן חבוי במהלך השינה, ביון הציע נקודת מבט מהפכנית: חלימה איננה תהליך שמתרחש רק במהלךשM, אלא פונקציה מנטלית רציפה. בספרו Learning from Experience (1962), הגדיר ביון את החלימה כאופן בו הנפש מעבדת רגשות. היא ממירה חוויות גולמיות ובלתי ניתנות לחשיבה (אלמנטים בטא) לצורות שניתנות לייצוג (אלמנטים אלפא).

“החלימה היא הדרך של הנפש לחשוב רגשית.” — ביון (1962, 1992)

2. מיפוי השדה: חלום לילה לעומת עיבוד נפשי ער

למרות שביון מדגיש את ההמשכיות הפונקציונלית, יש להבחין בין חלומות הלילה לבין תהליכים נפשיים במהלך הערות. להלן טבלה השוואתית:

אספקט	חלומות לילה (REM)	עיבוד מנטלי במהלך הערות
מצב תודעה	מתרחש במהלך שינה; השהיית ביקורת מציאות	ערות; כפוף לביקורת מציאות
צורת חשיבה	תהליך ראשוני: אסוציאטיבי, לא-לוגי, סמלי	שילוב של תהליכים ראשוניים ומשניים
קלט חושי	מופחת מאוד	פעיל ורב-חושי
פונקציית אלפא	פועלת לא-מודע; סמליות רגשית	פועלת גם מודע וגם לא-מודע; עיבוד מילולי ולוגי יותר
שפה	נעדרת או דימויים סמלים	מובנית, פרופוזיציונלית
שליטה רצונית	נעדרת	קיימת

3. מה מייחד את חלום הלילה?

גם אם פונקציית החלימה פועלת תמידית, לחלומות הלילה תכונות ייחודיות:

• הסרת עכבות עצביות: דיכוי קליפת המוח הקדם-מצחית מאפשר אסוציאציות חופשיות וחיבורים ביזאריים.

• עיבוד רגשי מוגבר: פעילות מוגברת באמיגדלה יוצרת תוכן רגשי עוצמתי, לא מסונן.

• השעיית מציאות: ניתן לפגוש את המתים, לעוף, למות — האמונה הפסיכית מושהית.

• דחיסות זמן וסיפוריות: הגיון החלום מכיל דחיסה, ריבוי זהויות, וזמנים חופפים.

• היעדר שליטה רצונית: החלום נוצר “מעצמו” — אין שליטה מודעת בתוכנו.

4. חלום הערות: רווריי בראי ביון

ביון מציג את ה”רוורייה” – מצב תודעתי דמוי-חלום שבו האנליטיקאי קולט את הלא-מודע של המטופל ומעכל רגשות בלתי ניתנים לחשיבה. זו חלימה בערות – חלימתו של האחר. תהליך זה ממשיך גם אצל אוגדן:

“החלימה היא היכולת הלא-מודעת לסמל חוויה ולהפוך אותה לכזו שניתן לחשוב עליה.” — אוגדן (2005)

במובן זה, החשיבה עצמה היא צורת חלימה — עיכול סימבולי של הרגש והחוויה.

5. מקבילות נוירופסיכולוגיות: ה-DMN וחלימה בהקיץ

ממצאי הדמיה עדכניים תומכים בתפיסה זו:

• רשת ברירת המחדל (DMN) – פעילה גם בשנת REM וגם בשוטטות מנטלית בערות, ומעבדת חומר אישי, אוטוביוגרפי ורגשי.

• שנת REM – מאופיינת בדיכוי קליפת המוח הקדם-מצחית והפעלת המערכת הלימבית, המאפשרת חלימה רגשית, לא לוגית.

• מצבי ביניים – חלימה מודעת, הזיות היפנפומפיות, וחלימה בהקיץ מערערים את הגבול בין שינה לערות, במיוחד בטראומה או פסיכוזה .

6. רצף פונקציונלי של עיבוד רגשי

ניתן למקם את תפקוד החלימה על פני רצף:

• בקצה אחד: הזיות פסיכוטיות – קריסת פונקציית האלפא, הצפה של חומר רגשי.

• במרכז: חלומות לילה – עיבוד סימבולי של האמת הרגשית.

• בקצה השני: חשיבה מודעת – רציונליזציה, עיבוד שפתי של חוויות.

כאשר הרצף הזה נשבר (למשל, בטראומה או ב-agrypnia excitata), מופיעים תסמינים גופניים ביום או הזיות בלילה .

סיכום: חלימה כהגיון רגשי

לפי ביון, החלימה היא מנגנון ההיגיון הרגשי של הנפש. לא רק ביטוי של סימפטום, אלא מערכת עיכול סימבולית חיונית לקיום הנפשי. התמוטטות היכולת לחלום – בלילה או ביום – היא קריסת האפשרות לחשוב ולהרגיש.