החלום של בורחס וארכיטיפ האב

ארשה לעצמי לומר משהו על החלום של בורחס, למרות שיש כאן תמונה בלבד והאפקט שלה ולא ספור בעל תוכן.
המלך יכול לסמל את האגו המבוסס, כשהוא מכיל בו את ארכיטיפ האב – הקובע ערכים, מנהגים, נורמות. נראה שכאן הוא מסמל את המלך בהבט השולט, התוקפן, המאיים, הנוקשה.
מלך כשלעצמו אינו איום אבל בגלל חווית הסיוט יש כאן אימה בפני המלך. החרב שמסמלת גם תוקפנות, גם תקיפות אבל גם נחישות אינה שלילית לעצמה. גם כלב אינו שלילי. הוא ידיד האדם אבל הוא יכול להיות נושך ותוקפן. בגלל הסיוט של הדמות נראה שיש כאן קומפלקס אב שלילי, עם אימה מפני ארכיטיפ האב הנורא, המאיים, המסרס. הוא מושלך-מודחק אל ארץ אחרת רחוקה, כלומר, מהלא-מודע, והוא עתיק – כלומר עתיק בנפש, כלומר שייך ללא מודע הקולקטיבי.
איני יודעת דבר על הביוגרפיה שלו, וקומפלקס כזה יכול להעיד על אב אישי מאיים, או שהוא גדל במסגרת חינוכית סמכותית נוקשה או שההיפך – שהיה לו אב חלש וכקומפנציה נפשו מייצרת דימויים של אב נורא וחזק.
כמי שחקרה את יצירתו של בורחס, אני יכולה לומר שיצירתו היא תחכום אינטלקטואלי משולב בהבטים מיסטיים, וכל אלה שייכים לארכיטיפ האב. אין ביצירתו קשרים אנושיים, רוך ואהבה, כלומר, הייתי מעיזה לומר שהוא נשלט על ידי ארכיטיפ האב ומנותק מהארכיטיפ הנשי.
רות נצר