עד ראייה: חלומו של פרנץ ייגרשטטר


שלום לכולם
סרבן המצפון האוסטרי פרנץ ייגרשטטר מוכר לנו היום מהמחזה “עד ראיה” של יהושע סובול שעוסק בתופעת הסרבנות ברייך השלישי והועלה  בקאמרי (גילם אותו איתי טיראן) .
גיבור המחזה הוא פרנץ , מכונאי אוסטרי נשוי ואב לשתי בנות, שמסרב להצטרף לשורות הרייך השלישי ונידון למוות בשל כך. בניגוד לאחרים ניתנת לו האפשרות ללבוש מדים ולהשתחרר מגזר הדין. אבל הדילמות המוסריות שלו כאדם דתי וכאזרח – והסירוב להפוך לחלק ממשטר רצחני, לא מאפשרות לו להתפשר ומובילות אותו לסוף הבלתי נמנע.
המחזה מבוסס על סיפורו האמיתי של פרנץ יגרשטטר, שהשאיר אחריו עדות כתובה והפך לסמל הסרבנות באוסטריה הכבושה.
יהושוע סובול לא ידע בזמן שעבד על המחזה  שקוהוט כתב על דמותו של ייגרשטטר במאמרו “על אומץ-לב” – כבר בראשית שנות השבעים (ותורגם לאחרונה לעברית ע”י צילי זוננס ואלדד אידן ).
בכתביו מתאר ייגרשטטר חלום שרשם. כנראה מתוך הבנה שמדובר בחלום בעל משמעות בלתי רגילה.
קוהוט מצטט את החלום ומביא אותו כדוגמה לחלומות “מסוג אחר”.
“… מיד בתחילה רצוני לתאר חוויה קצרה במהלך לילי קיץ ב-1938. תחילה שכבתי ער כמעט עד חצות הליל
אף כי לא הייתי חולה.  אולם אז נרדמתי ככול הנראה לזמן-מה, משום שהופיעה לפניי רכבת יפהפייה שהקיפה הר. לא מבוגרים בלבד אלא אף ילדים נהרו לעבר הרכבת וכמעט אי-אפשר היה לעצור בעדם. אני שונא לומר מה מעטים מאוד היו המבוגרים שהצליחו שלא להיסחף על ידי האירוע הזה. אולם אז שמעתי קול שדיבר אליי ואמר: הרכבת הזאת נוסעת לאבדון
ייגרשטטר הרהר במשמעות החלום. בסופו של דבר הגיע למסקנה שהחלום תיאר את הפלישה הנאצית. הוא הראה כיצד הכול קופצים על העגלה, אולם התנועה שהכול הצטרפו אליה הייתה מרושעת והם כולם יובלו לאובדנם המוחלט…. “
מה דעתכם?
האם לחלום כזה יש לגשת בגישה פרוידיאנית, יונגיאנית, או אולי יוסף היה פותר את החלום בדרך הנכונה ביותר?
רז

2 thoughts on “עד ראייה: חלומו של פרנץ ייגרשטטר

  1. החלום הזה מעורר הרהורים וסוגיות רבים שקשה לנסח בכמה משפטים. הניואנסים חשובים במיוחד בנושא כזה:

    ראשית כמובן, החלום של ייגרשטטר נשמע, בין השאר, מאוד מעשי – ונראה, על פי דבריך, רז, שכך התייחס אליו החולם – כהנחייה או המלצה לפעולה מעשית מאוד – לא לעלות עם כולם על הרכבת הנוסעת לאבדון.
    דבר זה מחזק את תחושתי לעתים עם חלומות – שיש בהם, בין השאר, משהו שאינו רק ‘פסיכולוגי-רוחי’ – אלא שהם גם התרחשויות ממשיות ברמה רוחית/אנרגטית (מחוסר מושגים פחות ‘ניו-אייג’יים’).
    כלומר, יתכן שהחלום עצמו מהווה מעין דלת מעשית שמאפשרת שינוי/בחירה והחולם, אם הוא ער לכך, יכול לנצל רגע זה כדי לחולל שינוי, לעלות לרכבת או לרדת ממנה. הרהור זה עולה בי גם כתוצאה משיחות בעבר עם דליה נלקנבאום שיש לה גישה מעניינת לחלימה שעם השנים מצאתי בה עניין. בשנים האחרונות אני מתייחסת לחלומות שלי עצמי גם כך.

    יותר מכך – הפעולה המומלצת על ידי החלום (כפי שפירשו החולם) מביאה אסון אישי על החולם – גזר דין מוות. יחד עם זאת היא פעולה של חירות ומוסריות במובן האנושי העמוק של המלה. כלומר, אפשר להרהר (ובזה לא אהיה הראשונה, כמובן) ש’החלום’ ‘מעדיף’ את ההתפתחות של החולם כאדם על פני ההשרדות או ההצלחה שלו (על פי הקריטריונים המקובלים בדרך כלל). או אם להיות חריפה יותר – ‘החלום’ ‘מעדיף’, כך נראה, שהחולם יהיה אדם ‘טוב’ יותר גם אם ישלם על כך בחייו.
    זה לא אומר, אני מניחה, שכל חלום מצביע בהכרח על ‘העדפה’ כזו של הלא מודע (או של אותו דבר המייצר חלומות). יתכן שכל מקרה לגופו.

    מעניין אם ייגרשטטר הבין את החלום מראש כמשהו שיביא לאבדון בכל מקרה – אם יעלה על הרכבת – אבדון מוסרי/אנושי ואם לא יעלה על הרכבת – יאבדו חייו.
    רז, האם ידוע לך עוד על הדרך שבה ייגרשטטר הבין את חלומו?

  2. אורה, אכן ייגרשטטר הבין את משמעות החלום, ובחר לא להצטרף לצבא הנאצי ושילם על כך בחייו.
    קוהוט מביא חלום זה כדוגמא לחלום שבא “מלמעלה”, מעין מסר מהחלק הגבוה שבנפשנו ולאו דווקא מעולם היצרים הפרוידיאני.
    תהליך משני שמושך מעלה את התהליך הראשוני..

    בנוסף לכך – מעניין שהתובנה בחלום באה כאילו ע”י בת קול.
    בתחילה רואה ייגרשטטר את הרכבת, ואז שומע קול שאומר: “הרכבת הזאת נוסעת לאבדון”…
    רז

Leave a Reply