בנוסף לדברים שנאמרו עד כה על “חלום שיצא מהקשרו” –
מעניין שהמטופלת לא טענה כנגד חוסר ההיגיון של תכני החלום כשלעצמם, ואין הדבר פוסל בעיניה את משמעותו. גם חוסר הרציפות של מקום ושל זמן הקיימים בחלום אינו מרתיע אותה מהענקת משמעות לגביו. מה שמפריע לה הוא כאשר מבודדים חלק מתוך דבר שהוא אמור להיות שלם, ולפיכך לא ניתן בעיניה לגזור ממנו משמעות כוללת.
ואולם הפרגמנטציה והתלישות של תכני החלום יכולות בעצם לבוא לידי ביטוי גם כשאנחנו זוכרים אותו. הרבה פעמים חלקים בחלום נראים כאילו הם “מודבקים” זה לזה מבחינת ההקשר ביניהם והם אינם מתפתחים באופן טבעי זה מתוך זה (כמו למשל כשדמות אחת בחלום הופכת להיות דמות אחרת, או כשפתאום העלילה עוברת למיקום שונה לגמרי עם דמויות אחרות).
נראה לי אם כן שהמטופלת מתלוננת על חווית הניתוק והעקירה שקיימת כאשר תוכן מסוים ניתק מהקשרו. הדבר יכול לבטא את תחושת התלישות והבדידות שהיא חשה כאשר היא זוכרת רק את “קצה הזנב” של החלום, חוויה שכנראה מקשה מאד על היכולת לחוש משמעות.
מכל מקום השאלה, מה יוצר משמעות כאשר התוכן הוא פרגמנטרי או עמום כמו בחלום, עדיין נותרת בעינה.
להערכתי נכון שלחלום נתון אפשר שתהיינה מספר משמעויות, שמרובדות זו על גבי זו או ארוגות זו בתוך זו, וקשה לבחון את מכלול המשמעויות שיכולות להיות עבורו.
כמו כן – בתקופות שונות ניתן לגלות באותו חלום, משמעויות שונות.
ואולם נראה לי, כנגד הטוענים שהמשמעות של החלום תלויה רק בפרשנות שניתנת ע”י היסוד המפרש (כלומר האגו) אז החלום למעשה מאבד את משמעותו הייחודית. שכן, אם המשמעות לא הייתה נתונה בו מראש אז ניתן היה להגיע לאותה משמעות דרך האסוציאציות החופשיות של כל תוצר נפשי אחר ולאו דווקא מתוך החלום.
כאשר אנו מייחסים ערך לתוצרים הנפשיים הספציפיים של החלום אנו מכירים בכך שהחלום מהווה יחידת משמעות נפרדת וספציפית שאינה זהה בהכרח למשמעות של היסוד המפרש אותו.
טענתי בתגובה קודמת בפורום, שאם מתייחסים לחלום כפעילות יצירתית הרי המשמעות של היצירה הזו אינה קיימת רק מתוך החלק הנותן פירוש. החלק שמפרש יכול להוסיף מימדים למשמעות המקורית של החלק היוצר אבל אינו מחליף אותו.
להערכתי ניתן אולי לומר שהדיאלוג שקיים בין החלק היוצר באישיות, (העצמי על פי הגישה היונגיאנית) לבין החלק המפרש (האגו) הוא מה שבונה את המשמעות הכוללת שהיא, בו זמנית, גם קיימת מראש וגם מתהווה בתהליך הפירוש.
כעת אני חוזר וטוען שרק במידה ומתייחסים אל החלום כנובע מן החלק היוצר, הנטוע ב”עצמי” מראש, ניתן לייחס לתוצרים הפרגמנטריים שלו, משמעות אינהרנטית.
נתי