בוקר טוב.
כפי שכבר סיפרתי, אני תומכת בקרובתי, אם חד הורית, ע”י טיפול בתינוק שלה בן חודשיים שני לילות בשבוע. וכבר תיארתי בפורום חלומות מטרידים שיש לי כאשר אני שם.
הלילה היתה הסלמה מחלומות מטרידים לחלומות בלהה, יותר בתחושה מאשר בעלילה, ובכל פעם החלומות מתבססים ומתרחשים בסביבה של הדירה עצמה כמעט לכל פרטיה ודקדוקיה.
הלילה חלמתי שאני מנמנמת שם, והנה יש צלילים של שיטפון עז. נים ולא נים אני מנסה להתעורר לברר את מקור השיטפון, ומישהו מאחורי הספה שאני נמצאת עליה אוחז בידי. התעוררתי מבועתת כולי לתוך רעש של מקרר, כמובן שאיש לא היה מאחורי ובוודאי שאיש לא אחז בידי.
ניגשתי לראות מה שלום התינוק שישן שנת ישרים, וחזרתי לישון.
אני חולמת כאילו בהמשך לחלום הקודם: התינוק בזרועותי, על כתפי ליתר דיוק, ואני מנסה לספר לקרובתי את ארועי החלום ומציינת שאינני יודעת אם היה חלום או מציאות. בינתיים התינוק מושך חלון זכוכית ענק ופותח אותו. “תראי מה הוא עושה” אני אומרת לה כהוכחה לכך שמתרחשים דברים לא טבעיים בדירה. “את באמת מאמינה שהוא פתח את החלון הזה?” היא שואלת בספקנות “לא הייתי מאמינה, אבל עובדה!” אני אומרת לה בייאוש גדול.
היא לוקחת ממני את התינוק, ואני מתנמנמת מול הטלוויזיה. על מסך דמוי טלוויזיה מאחורי עיני עולות דמויות של בתי ושל גבר צעיר. יש בהופעה הזו משהו מעורר אימה, ואני בכוח פוקחת את עיני (בחלום) ורואה מולי את הטלוויזיה, ועליה דמויות בתי והצעיר. אני מנסה לקרוא לקרובתי, להעיר את תשומת ליבה לטלוויזיה. אך קולי בוקע חנוק לגמרי. בתי קורא לי מהמסך, ובבת אחת, ללא שלב ביניים, דמותה ודמות הצעיר שכובות על הקרקע, ספק ישנות ספק, חלילה, מתות.
בזאת התעוררתי, בתחושת אימה קשה, ופשוט פחדתי לחזור לישון. טלפנתי לבתי שהיתה בעיצומו של בילוי תודה לאל, וקראתי ספר עד הבוקר.
אשמח לדעתכם.
