מתוך המאמר:
חלום-שירה
חלום על ספת המטפל עובר אנליזה כדי להבין את פשר משמעותו. כדי לתרגם את הבלתי מובן למובן. חלום שנהיה שירה קיים לעצמו. בתמונתו. במלותיו. פטור מפשר. וזה כוחו. בשירה החלום הוא הטקסט עצמו. החלום הינו השיר כולו, והשיר הינו חלום.
חלום משיב אותנו אל הממד הראשוני של התמונה, התחושה, החוויה והמלה. הוא מאפשר לנו להמריא ממנו אל אן שנחפוץ כנקודת מוצא לשיר שהוא עצמו כחלום יעוף. לפעמים אחרי זמן רב אני מגלה ששיר, כל שיר, לא דווקא שיר שנכתב בהשראת חלום, מספר לי על עצמי כמו שחלום מספר לי מה שלא ידעתי. גם שיר שכתבתי על אחרים.
קרבתי לחלום היא בעיקרה לא מהמקום שלי כפסיכולוגית, אלא מהמקום של אדם שחלומות מרבים לפקוד אותו. יש צורך לבטא ולתת עיצוב וצורה וזכרון לחוויה משמעותית שמתרחשת בחלום. לדוג את דגי החלום ולשמר אותם באקוריום השירים.
חלום כמו שירה הוא מתנה שאנחנו מקבלים. לגבי שניהם – חלום ושירה – יש סוג של קשב שמכוון פנימה שמסייע להם להופיע.
חלומות רבים הם לא נעימים, ובאים להראות לנו צד בעיתי בנו שאנחנו לא מודעים לו. ובדיוק בגלל זה גם אז הם מתנה. חלום פרעה בודאי הוא חלום לא נעים , חלום מפחיד, חלום אזהרה.
אבל שירה בעבורי היא תמיד רגע חסד ורגע אושר. זה מצב של פתיחות, של קליטת החיים בחושים אחרים. זה מצב צבירה אחר. זה ערוץ אחר, ולשמחתי ערוצי התודעה והשירה לא מתערבבים זה בזה. שירה היא חלימה ערה. תרגום של ערות לערות. שירה היא רגע העצמי ביותר – כמו חלום שהוא העצמי ביותר.
