מתקפת הטרור על מרכז הסחר העולמי והפנטגון ב -11 לספטמבר 2001 נצרבה בתודעה כאירוע טראומתי, לכל תושבי ארה”ב ולרבים בעולם.
עצם הצפייה בארועים בטלויזיה היתה טראומטית גם למי שהיה רחוק מאיזור האסון.החוקר ארנסט הרטמן ועמיתיו – השתמשו באירוע זה על-מנת לחזק את הטענה כי עוררות רגשית משפיעה על חלומותינו, בעיקר בהגברה של עוצמת הדימויים בחלומות ופחות בהשפעה על משך החלום ועל תוכנו, ולכן ניתן לומר שעוצמת הדימויים בחלומותינו יכולה להיחשב מדד לעוררות רגשית.
החוקרים התבססו על התיאוריה של “דימוי מרכזי” , לפיה בחלום יכול להופיע דימוי אחד בולט, ביזארי, או לעיתים מספר דימויים דחוסים – המגלמים בתוכם את עוצמת החרדה, אף אם הרגש עצמו לא מופיע בחלום באופן גלוי.
ראו מאמר של הרטמן על התיאוריה שלו
מתווה לתיאוריה על טבע החלימה ותפקידיה/ ארנסט הרטמן
חלק מהמחקרים עליהם התבססו החוקרים בסקירת המבוא שלהם – הראו הפעלה של האמיגדלה ואיזורים אחרים במוח הקשורים לרגש בזמן שינת REM, מצאו שדימויים בחלום בדרך-כלל מביעים רגש דומיננטי או חוויה רגשית מסויימת של החולם, וכן מצאו שתמונות בחלום קשורות יותר למצב הרגשי של החולם מאשר לטראומה ספציפית שחווה החולם, ושסטודנטים שחוו טראומה חווים דימויים עזים יותר בחלומותיהם מאשר סטונדטים שלא חוו טראומה.
בבדיקת חלומות לאחר טראומה יש לרוב קושי מחקרי, שכן קשה לאתר חלומות מלפני הטראומה לצורך השוואה. מחקר זה בא להתמודד עם קושי זה.
במחקר נאספו תיאורים כתובים של חלומותיהם של 44 אנשים הנוהגים לתעד את חלומותיהם באופן רגיל – (ללא כל קשר ישיר לאסון).
מכל נחקר נאספו עשרים החלומות הקרובים ביותר לתאריך ה 9/11: נאספו עשרת החלומות שתועדו על ידי כל נחקר לפני האירוע ועשרת החלומות שתועדו מיד לאחריו.
880 החלומות שנאספו באופן זה – קיבלו מספרים ראנדומלים – ודורגו ע”י מעריכים באופן עיוור .
כל חלום דורג לפי הקריטריונים הבאים:
א) האם הופיע בו דימוי יוצא דופן מבחינת כוחו, מידת חיותו, מוזרותו או מידת הפירוט שלו.
ב) עוצמתו של דימוי זה.
ג) סוג הרגש שנחווה בו, מתוך רשימה של 18 רגשות בסיסיים.
ד) אורכו.
ה) האם הוא נחווה כ”חלום” או כ”מחשבה”.
ו) האם תוכנו כלל מתקפה מכל סוג שהיא, משהו המסמל את מרכז הסחר העולמי או את הפנטגון או דימוייםשל מגדלים או מטוסים כלשהם.
בדירוגים נעשו השוואות של לפני/אחרי.
נמצא אפקט ברור לעוצמת הדימויים בחלומות, כשעוצמתם גבוהה יותר לאחר ה 9/11.
כמו כן היתה עלייה בשכיחות של דימויים עוצמתיים מרכזיים בחלומות.
נמצאה גם נטייה לא מובהקת לחווית הרגש פחד/אימה בחלומות לאחר ה 9/11 בתדירות גבוהה יותר מאשר לפניו. החוקרים לא מצאו הבדלים באורך החלומות, כיצד הם נחוו (כחלום או כמחשבה) או בתוכנם, ולא היתה עלייה בחלומות המארים ארועים דומים, או בהופעה של בניינים גבוהים או מטוסים בחלומות.
מסקנתו העיקרית של המחקר היא, שבאוכלוסיה של אנשים המתעדים את חלומותיהם, השינוי העיקרי לו גרמה הטראומה של ה 9/11 הוא בעוצמת הדימויים המופיעים בחלום יותר מאשר בשאר מאפייניו.
מסקנה זאת מתאימה לתיאוריה של הרטמן – לפיה הטראומה משפיעה על עוצמת הדימויים בחלום, כאשר העוצמה מתאימה לעוצמת הרגש שנחווה, גם אם הרגש עצמו לא מופיע בחלום, וגם אם התוכן לא תואם את הטראומה האמיתית.
Hartmann E; Brezler T. A systematic change in dreams after
9/11/01. SLEEP 2008;31(2):213-218.
