מתוך מאמר מאת: ד”ר גדי מעוז וליזו גבאי
מאפייני החלומות
ניתוח החלומות התבצע בשני שלבים: שלב ראשון היה ניתוח של כל חלום בנפרד על מנת לבחון את המאפיינים שלו (נושאים מרכזיים, אופי תכני החלומות והבדלים בתכנים העולים בשתי הקבוצות) בשלב השני נעשה ניתוח על פי הקטגוריות שהגדרנו בשיטה. מתוך הניתוח הראשון: בקבוצת PTSD הוגדרו 21 (21.21%) כחלומות סיוט, לעומת 4 בקבוצת NPTSD (4.94%) דוגמא לחלומות מסוג סיוט: “אני זוכר שבחלום ראיתי שירו על חבר ולא זוכר את החבר וקמתי בבהלה”.סוג נוסף של חלומות שנמצא בניתוח הם חלומות שיחזור הטראומה שנמצאו רק בקרב הנבדקים מקבוצת PTSD.
הבדלים בין הקבוצות על בסיס הניתוח הקטגוריאלי: קטגוריה 1 – דרגת הקושי בחלום: חלומות הנבדקים נותחו לפי דרגת הקושי: קשה, בינוני, קל וללא קושי. נמצא שבקבוצת PTSD אחוז החלומות בדרגה הכי קשה היתה גבוהה יותר ( 58.06% ) לעומת קבוצת NPTSD (13.92%). בדרגת קושי בינונית הוגדרו פחות חלומות בקבוצת PTSD (26.65%) בהשוואה לקבוצת NPTSD (35.44%). גם בדרגת קושי נמוכה הוגדרו פחות חלומות בקבוצת PTSD (12.05%) בהשוואה לקבוצת NPTSD (26.58%). בהגדרת חלום ללא קושי הוגדרו מעט מאוד חלומות בשתי הקבוצות, אך עוד פחות בקבוצת PTSD (5.37%) בהשוואה לקבוצת NPTSD (24.05%). במבחן ²χ נמצא קשר מובהק בין שייכות לקבוצה לדרגת הקושי, כאשר המגמה מצביעה על קשר בין דרגת קושי גבוהה לקבוצת PTSD.
קטגוריה 2 – התמודדות עם הקושי – התמודדות אקטיבית מול התמודדות פסיבית: קטגוריית ההתמודדות נבחנה על פי האופן בו התמודדו הנבדקים עם תכני החלומות. התמודדות אקטיבית נרשמה כאשר החולם מנסה בחלומו להתמודד באופן אקטיבי עם הקושי, כלומר מפנה את האנרגיה לקושי, מתכנן אופני פעולה, או מתלבט בין אפשרויות של פעולה. התמודדות פסיבית נרשמה כאשר הנבדק הגיב באופן לא מכוון למטרה, או לא פעל כלל. החלומות שחושבו בקטגוריה זו היו רק החלומות שהוגדרו כבעלי קושי (נמוך, בינוני, גבוה). ׂבקבוצת PTSD נותחו 52.80% מהדיווחים כהתמודדות אקטיבית לעומת42.64% בקבוצת NPTSD. לבחינת התוצאות נערך מבחן ²χ לטיב ההתאמה עבור משתנה קטגוריית התמודדות אקטיבית ומשתנה שייכות לקבוצה ונמצא הבדל מובהק, בעוד שעבור משתנה התמודדות פסיבית לא נמצא הבדל מובהק.
קטגוריה 3 – הרגשת הנבדקים בדיווחי החלומות: קטגוריית ההרגשה בחלום נאספה מתוך יומני דיווח החלומות, כאשר כל נבדק סימן את הרגשתו בתשע האפשרויות שניתנו לו ביומן בהתייחס לכל דיווח חלום שכתב. בקבוצת PTSD סומנו 37.89% מהחלומות כהרגשה ‘מפחידה’ ו- 28.42% סומנו כ’מוזרה’, 8.42% מהחלומות סומנו כ’מתסכלת’, 7.36% מהחלומות סומנו כהרגשה של ‘אי-שקט’, 5.26% סומנו כ’נעימה’, 4.21% כ’טובה’, 2.10% כ’בטוחה’ ו-6.31% סימנו ‘אחר’. בקבוצת NPTSD נמצא ש- 12.5% מהחלומות סומנו כ’מפחידה’, 22.5% כ’מוזרה’, 11.25 כ’מתסכלת’, 5% כ’טובה’, 8.75% כ’נעימה’, 11.25% כהרגשה של ‘אי-שקט’ ,5% כ’הנאה’ ו- 23.75% סימנו ‘אחר’. לבחינת ההשערה שיימצא קשר בין שייכות לקבוצה ולהרגשה בדיווח החלומות נערך מבחן χ² לבדיקת הקשר ונמצא הבדל מובהק בין המשתנים .
קטגוריה 4 – מוקד הקושי בחלום: קטגוריה זו נבחנה על פי מוקד קושי חיצוני – תכנים שביטאו קושי או עימות עם סיטואציה חיצונית (אדם, טבע וכדומה) ומוקד קושי פנימי – תכנים שביטאו קושי פנימי (בינם לבין עצמם ללא גורם חיצוני).
בקבוצת PTSD נמצא ש- 15.15% מהחלומות עסקו בתכנים עם מוקד קושי פנימי
ו-84.44% עסקו בתכנים עם מוקד קושי חיצוני. לעומתם בקבוצת NPTSD נמצאו 24.67% מהחלומות עם מוקד קושי פנימי ו-75.38% עם מוקד קושי חיצוני.
בשתי הקבוצות רוב החלומות שדווחו היו בעלי מוקד קושי חיצוני. אך בקבוצת NPTSD אחוז החלומות שעסקו בתכנים פנימיים היה רב יותר. במבחן ²χ לטיב ההתאמה עבור קטגוריית מוקד קושי חיצוני בנפרד ומוקד קושי פנימי, נמצא הבדל מובהק בין משתנה שייכות לקבוצה ולמוקד קושי חיצוני. בקטגוריית מוקד קושי פנימי לא נמצא הבדל מובהק.
קטגוריה 5 – האם בחלום קיים פתרון לקושי?: בקטגוריה זו נכללו רק החלומות שהוגדרו כבעלי קושי (נמוך, בינוני, גבוה). בקבוצת PTSD אחוז החלומות שהוגדרו כבעלי פתרון עמד על 30.33%, בעוד שאחוז החלומות ללא פתרון עמד על 69.66%. לעומתם בקבוצת NPTSD הממצאים היו 22.05% ו-77.94% בהתאמה. לבחינת ההבדלים בשכיחויות נערך מבחן χ² לטיב ההתאמה למשתנה ‘יש פתרון ושייכות לקבוצה’ ולמשתנה ‘אין פיתרון ושייכות לקבוצה’. בשני המקרים לא נמצאו הבדלים מובהקים.
ניתוח נרטיבי של חלומות:
בניתוח הנרטיבי נבחנו שני מאפיינים:
1. חלומות עם מאפיינים דיסוציאטיביים – חוסר התאמה בין תוכן לסימון הרגשה, וחוסר התאמה בין רגש, מחשבה, התנהגות והרגשה. בקבוצת PTSD נמצאו 29.21% דיווחי חלומות עם מאפיינים דיסוציאטיבים לעומת 19.11% בקבוצת NPTSD.
דוגמא לחלומות עם ביטויים דיסוציאטיבים:
“אני יוצא לטיול, מין טיול בלהות כמו עמק רפאים עם נוף נפלא . אני מנסה להגיע לאיזה שהוא מקום ולא מצליח. כל הזמן אני מסתובב סביב עצב. עובר דרך שטח חם מאוד ולאחר מכן מקום קר מאוד והמון בוץ וכול הזמן אינני רואה איש ולא יודע היכן אני נמצא ורק נוף מאוד יפה אגמים, הרים ,חולות, יערות נראה כמו גן עדן”.
2. חלומות עם מאפיינים אינטגרטיביים – הניסיון ליצור רה-אינטגרציה, לחבר בין חלקים מוחשיים או תכנים אבסטרקטיים (רגשות), נפרדים או חצויים, או לגשר על פני רבדים או מישורים גיאומטריים בחלום. בקבוצת PTSD נמצאו 11.23% מהחלומות כמאפיינים ניסיונות אינטגרטיביים לעומת 7.35% מהחלומות בעלי מאפיינים כאלו בקבוצת NPTSD.
דוגמאות לחלומות עם ניסיון אינטגרטיבי:
א. “אני נוסעת (נוהגת) בכביש לא מוכר. לפתע נגמר הכביש ויש כביש צר מאוד ובשני צדדיו יש אבני שפה ופרחים. אני מרגישה שאני חייבת להמשיך לנסוע ואני נוסעת על הפרחים והאי. בסוף אני מחליטה לחזור אחורה. פתאום אני רואה כביש צדדי אני נוסעת וזה כמו כביש מהיר (אני מתעוררת ואומרת לעצמי חבל, רציתי לדעת לאן הכביש מוביל)”.
ב. “אני חוצה במעבר חצייה. בידי בקבוק מיץ תפוזים . אני שותה מהמיץ ובפי נתקעת שערה ארוכה מאוד מאוד. עד שהיא נתפסת באדם שהולך אחרי. הוא עוצר ומתיר את הפלונטר. הלכתי לבעל החנות להתלונן על המשקה והוא מחזיר לי אותו ומבקש שאני אתלונן אצל היצרן”.
ניתן לראות ששני המאפיינים, דיסוציאציה ואינטגרציה, הם שני קטבים על אותו ציר, המופיעים לעתים יחדיו בחלום אחד. ייתכן שרמת האינטגרציה המתגלה בחלום הינה פונקציה של מידת ההחלמה או תהליך רה-אינטגרטיבי של חלקים שפוצלו בעת הטראומה.
סיכום ומסקנות
נדרש מחקר ארוך-טווח על מנת לבחון מה יהיו ההשלכות הנפשיות של שנות הפיגועים על מי שגדל בצילם, או נפגע מהם במעגל הראשון או השני. ממצאי המחקר מצביעים על כך שחשיפה לאירוע טרור פוגעת נפשית גם באנשים שאינם קשורים ישירות לאירוע. מרבית הסובלים מ-PTSD מדווחים על סימפטומים של הפרעות נפשיות נוספות כמו חרדה, סומטיזציה, דיכאון, פוביות, אובססיביות-קומפולסיביות, מחשבות פרנואידיות, רגישות בין-אישית, עוינות ופסיכוטיות.
באמצעות ניתוח תכני החלומות ניתן להבחין בפעילות דיפרנציאלית של מנגנוני הגנה בקרב הנבדקים, בעיקר של פיצול ואינטגרציה. נבדקים שחוו טראומה מתמודדים עם תכני החלומות הקשים באופן אקטיבי שמבטא מנגנון מפצה לשם השגת איזון נפשי. הם גם מדווחים על חלומות בעלי עם מאפיינים מפצלים, מצד אחד, וחלומות עם ניסיונות אינטגרטיביים, מצד שני. ייתכן שההבדלים בין החלומות קשורים למצבו הנפשי של הנבדק וטיב תהליך ההחלמה שלו. ניסיונות אינטגרטיביים יכולים לבטא ניסיונות החלמה טובים יותר דרך עיבוד החוויה בחלום על פרטיה – ארגון זיכרון, שיחזור ועיבוד הטראומה מחדש. במחקר שערכה Punamaeki (1997) בקרב ילדים בעזה, היא בחנה אם חלומות מסוימים יכולים להיות הרסניים ואם חלומות אחרים עשויים להקל על החוויה הטראומטית. במחקרה היא מגדירה שני סוגי חלומות: חלומות של תכנים טראומטיים מתפרצים – המאפשרים אוורור רגשי אך מקשים על הפחתת הסימפטומים הפוסט- טראומטיים – וחלומות מפצים עם סוף טוב, אשר מסווים את הזיכרונות הקשים ויעילים במצב לחץ אקוטי, בכך שהם מאפשרים אינטגרציה של המאורע באופן בטוח יותר.
מתוך מחקר זה נראה שאופן ההתמודדות האקטיבית עם מוקדי הקושי בחלום מבטאים מנגנון מפצה, המציג ניסיון לאינטגרציה מחודשת של החוויה הטראומטית. במחקר זה ניתן לראות הבדל בין שני מאפיינים של התמודדות. הנטייה להתמודדות פעילה שבקבוצת PTSD נמצאה נמוכה יותר לעומת קבוצת NPTSD. לעומת זאת, בניתוח תכני החלומות, הנטייה להתמודדות אקטיבית בחלום נמצאה גבוהה יותר בקבוצת PTSD שנטתה יותר להשתמש בהתמודדות אקטיבית . כלומר, בעוד שהנטייה להתמודדות פעילה במובנה האנרגטי הנפשי מצויה בקרב הסובלים מפוסט-טראומה במצב של חסר, הרי שחלומותיהם האקטיביים עשויים להצביע על ניסיון או פוטנציאל מפצה, אינטגרטיבי, לקשיים, לפסיביות ולדיסוציאציה, המאפיינים את החוויה הפוסט-טראומטית.
ניתוח חלומותיהם של נפגעים מתסמונת פוסט-טראומטית עשוי לסייע בהערכת יכולתם להתמודד עם מצבם הנפשי ואולי אף לתרום בכך לתהליכי הטיפול וההחלמה. ממצאי המחקר עשויים גם לתרום להבנתנו באשר לתכנים ולתהליכים הדינמיים שעימם מתמודדים נפגעי פוסט-טראומה דרך השתקפותם בחלומות.