תפיסת החלום בעולם העתיק ותפקידו בתהליך הריפוי
בזמן העתיק נתפס החלום כמסר מן האל. בכל המסורות העתיקות שנמסרו לנו הופיעו חלומות והובע הצורך להבין את המשמעות ואת המסר שלהם.
כך, במיתוס הבבלי העתיק מבקש גילגמש מאמו לפרש את חלומותיו. ואוטנאפישתים, ה”נוח” הטרום תנ”כי, מקבל בחלומו אזהרה מן האלים על המבול שיבוא.
בתנ”ך – חלום יעקב בבית אל (בראשית כ”ח, י”ב-ט”ו), מייצג בצורה ציורית את מהותו של החלום כדרך לאלוהים. חלומותיהם של יוסף, של פרעה ושל נבוכדנצר ידועים לכל עם פירושיהם. בתנ”ך אני מוצאים גם חלומות פחות ידועים כמו חלומו של אבימלך, מלך גרר, בו אלוהים מזהיר אותו ששרה היא אשת איש ואל לו לקחת אותה לאישה (בראשית כ, ג).
וכך בשמואל א’ כ”ח, ו, שאול המלך מבקש תשובה מאלוהים בחלומות, או באורים, או בנביאים, אך התשובה לא באה. בספר איוב, ל”ג, י”ד, מדגיש אליהו כמה החלומות חשובים כמסר מן האל: “כי באחת ידבר אל ובשתיים לא ישורנה: בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב: אז יגלה אזן אנשים: ובמוסרם יחתום.”
בתנ”ך ובמיתוסים מוזכרים גם “חלומות שווא”, כלומר, שהמסרים של החלום עלולים להיות שקריים: ירמיהו כ”ג, ל”ב, וזכריה י, ב, מזהירים את העם בפני נביאים שמנבאים חלומות שקריים שאלוהים לא שלחתם ושלא יועילו. לעומת זאת בפרק ב’ של האיליאדה שולח האל עצמו, זאוס, חלום שווא לאגממנון, המבטיח לו, בדמותו של היועץ האמין והוותיק נסטור, ניצחון מידי על טרויה.
במיתולוגיה היוונית על פי הומרוס, היפנוס (אל השינה) ותאנטוס (אל המוות), הם אחים תאומים. על פי היזיודוס הם בני הלילה והם שייכים להרהורי הלילה יחד עם זקנה, קינאה, סכסוך, גורל, גזר דין, קינות, מרמה וחלומות. הלילה האפל שייך לעולם המוות הבלתי ידוע העמוק ביותר, מעבר לזמן ולחיים. עולם רוחני בעל המשמעויות הנעלמות ביותר. על פי אותה מסורת האל הרמס, שליח האלים, היה גם המדריך את המתים אל השאול והיה קשור להדס, מלך השאול, האל הבלתי נראה, העשיר, שאינו מבקש קורבנות, כי אינו שייך לעולם חומרי, אלא הוא מעבר לו בעולם המתים שהוא כולו רוחני. בהיותו קשור לשאול, היה הרמס מביא את החלומות לבני אדם מן האלים. ברם, אחת מתכונותיו הידועות של הרמס הייתה הרמאות. מכאן הובן שיש להתייחס בזהירות לפרוש החלומות, כאילו בחלום הכל רב משמעי.
הרומאים חויבו ע”י השלטון לדווח לרשויות במידה והיו להם חלומות “גדולים”. ואכן בזמן העתיק חשבו כי החלומות ה”גדולים” שייכים לקולקטיב. וזאת משום שהאל, כמו הארכיטיפים – שייך לקולקטיב.
מעניין להזכיר כי ביוון העתיקה נעשתה פסיכותרפיה באמצעות חלומות באופן שיטתי, במסגרת הפולחן המוקדש לאל הרפואה אסקלפיוס, במקדשו באפידאורוס כמו גם במקדשיו האחרים בכל רחבי יוון. ארכיאולוגים מצאו כמה מאות מקדשים כאלה ברחבי יוון העתיקה, אשר היו מיועדים לטיפול נפשי וגופני. מקדשים אלו פעלו מסוף המאה השישית לפני הספירה עד למאה החמישית לספירה.
