שלום לכולם
ראיתי החודש שני מטופלים שהגבירו את תשומת ליבי לתופעה של מאמץ רב בחלימה.
הראשון תאר לילות קשים ומסוייטים, כשהוא קם מותש. אך זה נשמע מוכר מתחום העיסוק בחלומות בלהה.
לעומתו סיפרה לי מטופלת שכל לילה היא קמה מותשת אחרי חלומות מציקים ומעייפים.
אין לה סיוטים דראמטיים, אלא חלומות על חרדות ותקלות שגרתיות.
כל הלילה היא מתרוצצת ללא מנוחה, בחלומותיה, ונאבקת בים של תקלות.
יש לה את כל החלומות הקלאסים
(היא סיפרה לי ללא ידע מוקדם כמעט את כל הסוגים של החלומות הטיפוסיים … )
היא מאבדת שיניים,מאחרת לאוטובוס, מאבדת תיקים, מתדרדרת עם הרכב, נכשלת במבחנים שבכלל אין לה במציאות, ומה לא.
היא ממש חוששת ללכת לישון, כי יודעת שמצפה לה ליל טרטורים ותקלות והרבה עבודה.
האם נתקלתם בתופעות כאלו, מה דעתכם?
רז
חלומות מתישים:
אני נתקלתי בזה, הרבה אצלי. לדעתי, יש לחלק בין חלום יומיומי, שמתיש מכיוון שהאדם אינו ישן טוב, שהוא יותר דומה לסוג של עיוותי חשיבה, לבין סיוטי לילה.
גם בספרות המקצועית מבדילים בין סיוטי לילה לשאר החלומות. סיוטי לילה מצביעים על פתולוגיה כלשהי, לעומת החלום מהסוג השני, המתיש, שעסוק עדיין בדברים של היומיום, שגם יש צורך לפתור אותם. נקודת המפתח היא, שהחלום לא אמור להפריע לישן, וחלום שכזה מצריך התערבות נכונה שתחזיר את השלווה אל החלום.
אני הייתי עובד איתה כך: מברר איתה מהו הרגש המרכזי שחורז את החלום הזה- תחושת פספוס, או החמצה, או כל דבר אחר, מנסה לזקק אותו, ולבדוק איתה היכן בחיים שלה זה קורה. שם יהיה המפתח.
משה
משה, אני מסכים איתך.
אני מניח שהרגש המרכזי של פספוס ומעצורים – יוצר מטאפורות שונות.
הבאתי זאת, משום שלרוב אנחנו נוטים ליחס לחלומות יכולת תרפויטית, אבל כנראה שיש חולמים שעבורם עצם החלימה היא כבר הבעייה שבעטיה הם מגיעים לטיפול.
רז
טריגר שמוביל לטיפול,לא יהיה תרפוייטי?
אם החלום “מודיע ” שיש בעיה בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה עד שעצם החלימה היא הבעיה שבעטיה מגיעים לטיפול, האם זה לא אספקט תירפויטי?
גם אם מדובר (רק) ב”גשר”,הרי בלעדיו לא נפתחת האפשרות לפגוש ולגעת ולטפל במצוקה (הסימבולית והקונקרטית).
לפני שנים רבות מאוד הגיע/ה אלי מטופל/ת הומו-לסבי לטיפול אנליטי. בחלום שסיפר/ה לי בשעת הטיפול השנייה, אמר/ה שבא/ה לסביבת מקום מגוריי לפגישה הומוארוטית אך שינה/שנתה את דעתו/דעתה ותחת זאת בא/ה לטיפול שהיה, בסופו של דבר, פורה מאוד.
רפי שפרינגמן-ריבק
אוסף הנושאים בחלומות של המטופלת מבטא יותר אובדן שליטה מפספוס או מעצורים.”היא מאבדת שיניים,מאחרת לאוטובוס, מאבדת תיקים, מתדרדרת עם הרכב, נכשלת במבחנים “.
כשמופיע אוסף כזה ובתדירות תכופה,עד כדי כך שהיא חוששת מן השינה, הייתי מתיחסת לכך כאל מצוקה רצינית ולפעמים אף מדאיגה.