24.11.11 – ענת פרי: ” על חלימה חמלה והחלמה – מרחב החלימה כמצע לטרנספורמציה“
אוגדן, בהשראתם של ביון וויניקוט כותב בספרו – This Art of Psychoanalysis , כי מטופל פונה לטיפול, בגלל חלומות שנקטעו, המפרים את שנתו, או חלומות שלא נחלמו כלל. חלומות שלא ניתן לחלום אותם הם אזורים מתים, מודרים או מנותקים בנפש, שלא ניתן לעשות עבודה נפשית לגביהם. אם מטופל אינו יכול לחלום את התנסותו הרגשית, לא יוכל לעבור טרנספורמציה, לצמוח או להפוך להיות מישהו שונה ממי שהוא. החלימה היא עבודתה של הנפש, הכרחית לבריאותה, ומשקפת אותה. היא תהליך האיחוי, בו הנפש מאחה את קרעיה לרקמה אחדותית, נושמת. באמצעותו היא מטעינה מחדש את הפוטנציאל האינסופי המצוי בכל אחד מאיתנו, ומאפשרת התנעת תהליכי החלמה, בריאה ויצירה.
חלימה מתאפשרת במרחב נפשי מוגן, באחדותיות החולמת של מטפל/מטופל. הסיטואציה הטיפולית מכוננת את התנאים בהם המטופל יוכל לחלום טוב יותר את חלומותיו הקטועים ואלו שלא נחלמו; משיבה לו את יכולת החלימה. ההרצאה תעסוק בתנאים המעכבים והמאפשרים חלימה זו, תוך הצגת דוגמאות טיפוליות.
הגב’ ענת פרי, פסיכולוגית קלינית, מדריכה, חברה במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, ובאיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי וחקר הסובייקטיביות. מורה בתכנית פסיכולוגיית העצמי והמעשה הטיפולי, בי”ס לפסיכותרפיה, אוניברסיטת תל אביב.
