חלום לכאורה קיצי, ועם זאת…
אני הולכת לבריכה, ובהיכנסי למתחם אני מבינה שאין לי בגד ים.
לשמחתי, מתחם הבריכה ממוקם על חוף הים. אני מתבוננת היטב, ומגלה ש”חוף הים” והים היפה אינם אלא תמונה ענקית, הולוגרמה שמשובצים בה משחקים כגון מגלשות ומסלולי טיפוס, וכל המגלשות והמסלולים שוקקים בני אדם שנראים קטנים מפני שהם נמצאים רחוק וגבוה.
בכניסה לבריכה יש מספר אלונקות, ועליהן מוטלים חולים, גוססים, ומתים ארוזים בניילונים גדולים שחורים. אני שמה לב אליהם, אבל לאף אחד אחר לא אכפת, וכולם חוגגים ושמחים. אני נכנסת למקלחות לשטוף את ידי, ויש שם רופא בחלוק לבן, פניו מודאגות מאד, רוחץ את ידיו. בדאגה רבה הוא שואל אותי לגבי מצבו של אחד האנשים המוטלים על האלונקות. אני חושבת בלבי שהוא רופא ואני לא, ומה פתאום הוא מבקש את חוות דעתי? הרופא ממשיך לרחוץ את ידיו ועומד על כך שהוא רוצה לשמוע את דעתי.
מה דעתכם?
אני התעוררתי מהחלום בתחושת תמיהה ועניין.
שלום מאשה,
אכן חלום מעניין. אני רוצה להתייחס למספר היבטים שמבקשים התמקדות בהבנת החלום: 1. הדמויות בחלום אינן מוכרות לך מחיי היום יום. 2. בחלום קיים פער בין השמחה של האנשים לבין העובדה שנמצאים שם חולים, גוססים ומתים וישנה התכחשות למצבם. 3. הרופא דורש ממך חוות דעת למצבו של חולה ספציפי ואת תמהה על כך.
כאשר הדמויות בחלום אינן מוכרות ניתן לפרש את המשמעות של הדמויות בהסבר סוביקטיבי, כלומר הן אמורות לייצג צדדים בנפש החולם.
לפיכך אחת מן המשמעות האפשריות לחלום הינה שהצד המטפל והמרפא שבאישיותך (הרופא) מבקש מן ה”אני” (האגו החולם) להיות מודע למצבו הסובל של חלק מסוים שפגוע בנפשך שכנראה יש לך נטיה להתעלם ממנו. כנראה שהיסוד המרפא טוען שהמודעות של האני חשובה לתהליך הריפוי של החלק הפגוע ואל לך להתכחש אליו.
בחלום את תמהה על כך ואין לך מושג ממה הוא סובל אבל אפשר לנסות לדמיין מחוץ לחלום (בדימיון אקטיבי): כיצד אותו חולה נראה, ממה הוא נפגע, כיצד אפשר לסייע לו וכו.
פרט נוסף: את מגיעה לבריכה ללא בגד ים כאילו ואינך מתכוונת לצלול או לשחות בתוך המיים. הים עצמו הוא דימיוני ואינו ממשי בחלום הוא יצוג של ים.
יתכן שהנכונות להיכנס לתוך המים משמעותה עד כמה ישנה נכונות לצלול לתוך החלקים הלא מודעים ולדלות מהן את הידע לסבל שקיים בחלום. אולי לעיתים יש הצדקה להכחיש את הסבל כדי להמשיך ולקיים חיים שמחים ויש קושי להיות במגע עם החלקים הסובלים. עם זאת נראה שלפחות לגבי חלק אחד בתוכך ישנה הכוונה בחלום להיות מודע לסבלו ולא להסתירו מעצמך.
נתי
כמובן, שכחתי להדגיש, שחשוב לברר את האסוציאציות הפרסונאליות שמעורר החלום כמו למשל לגבי הבריכה הים והנטיה לשחות או לא לשחות. כמו כן מה הדבר לדעתך שהיה טריגר ליצירת החלום ביום לפני שנחלם. אלו יכולים לעזור לברר את הזהות של החלק הפגוע שהרופא מבקש את התייחסותך אליו.
נתי
נתי תודה רבה.
מעניין שהחלום הופיע לאחר שזיהיתי מצוקה בתחום מסוים בחיי (“החלק הסובל”), והמצוקה היתה כזו שאי אפשר היה להתעלם ממנה. ביקשתי מבני המשפחה לסייע לי ולעבור תהליך. לשמחתי העצומה, בני משפחתי נענו לבקשתי.
ואמנם, אף אחד אחר לא יכול היה לסייע. היה עלי לקחת אחריות על “החלק הסובל”.
באמת חלום מיוחד ומתאתר. אני רוצה להוסיף משהו לדברים שכבר נאמרו.
יש רושם חזק של שתי תמונות. שני עולמות מקבילים.
אחת -קייצית ועליזה, צעקנית והמונית, אבל שטחית ולא מציאותית.
השניה – תמונה של אימה נוראית אבל שקטה. בצל הכחשה גדולה.
נראה לי שהחלום מנסה לגעת באימה הזאת, שכולם מתעלמים ממנה. לצעוק משהו על ההכחשות.
כשעליך, מאשה, נופל נטל הטיפול.
רז
רז תודה רבה.
לאחר מחשבה נוספת, הגעתי למסקנה שהחלום עוסק גם בגבולות היכולת שלי.
החולמת לכאורה ניתנת לתמרון בידי אוטוריטה: אם הרופא אומר שעליה לחוות את דעתה כדי להציל חולה – אכן עליה לעשות זאת.
הרגש בחלום הוא של תמיהה והתנגדות. בחלום אני יודעת שאינני יודעת להציל את החולה, ואני חשה התנגדות להיענות לדרישת הרופא. הרופא אמנם מנומס, אך דרישתו חד משמעית.
במציאות חיינו, כפי שציינת, אכן שני עולמות מקבילים: מצד אחד עולם יעיל פעיל, מצד שני עולם של הכחשת רגשות. שנים אני נדרשת לשתף פעולה עם “יסתדר, נסתדר, יהיה בסדר!”, למרות ידיעה ברורה שנחוץ טיפול מקצועי. ואמנם, כפי שציינתי בתגובה לנתי, לאחרונה פנינו לייעוץ מקצועי. מעט לפני שניתנה ההסכמה המשפחתית לפנות לייעוץ, הופיע החלום.
האחריות שלי היתה במקום של לא לשתף פעולה עם הכחשת הרגשות, ולא לשתף פעולה עם הדרישה לטפל במצב בכוחותי הלא מתאימים. לצורך כך היה עלי להגיע למצב של כמעט “הגיעו מים עד נפש” 🙂
שוב מים 🙂