מחקר על חלומות ילדים בגישה פסיכואנליטית

ברצוני להמליץ על  ספר חדש על תיאוריה ומחקר בנושא חלומות ילדים, של פסיכולוג איטלקי ,

Claudio Colace, PhD

Children’s Dreams: From Freud’s Observations to Modern Dream Research

http://www.karnacbooks.com/Product.asp?PID=26696

המחבר ערך מספר מחקרים מרתקים בהם הוא ניסה לבחון את עקרונות התיאוריה של פרויד לגבי חלומות ילדים, בניסיון לאשש או להפריך באופן מדעי את העקרונות הפסיכואנליטים.

ספר זה נועד להציג מחקרים עכשוויים לגבי תאוריית החלומות של פרויד, על ידי אנליזה של חלק מסוים בו – ההיפותזות בנוגע לחלומות של ילדים. המחקרים מתבססים על שיטות של ניתוח תוכן שפותחו ע”י חוקרי חלימה קוגניטיבים, וייחודו בכך שהוא בודק באופן יוצא דופן השערות פסיכואנליטיות. מעבר לתרומה לחקר החלום,  הספר גם מהווה תרומה למחקר של השנים האחרונות שבא לאשש גישות פסיכודינאמיות, שבעבר פשוט נחשבו ל”לא מדעיות” שכן נחשבו ללא ניתנות כלל לבדיקה.

העקרונות שנבחנים בספר קשורים לתיאורית מילוי המשאלות, וכן פרק שלם העוסק בתיאורית ההסוואה ע”י מערכת הצנזורה.
נושא ההסוואה בחלום הוא אחד החשובים, ונבדק כאן ע”י מדדים של ביזאריות בחלום.

לפי הגישה הפרוידיאנית, כידוע, עבודת החלום מסווה את המשאלות והתכנים האסורים, והחלום הגלוי הוא רק תוצאה של מלאכת ההסוואה. בטיפול מבררים אחורה ומנסים לגלות את החומר המוסווה. לפי גישה זאת, נטען בספר, הרי מידת הביזאריות של החלום תלויה במידת ההסוואה, או בעצם מידת הפעילות של הצנזורה.

מדובר בטענה קלאסית של פרויד, אף כי אנו יודעים שהרבה מהגישות הפסיכואנליטיות החדשות לא מקבלות אותה.
לפי פסיכולוגית האגו, למשל  – יש חשיבות רבה דווקא לחלום הגלוי, לפי תיאורית העצמי – החלום מייצג מטאפורית את מצב העצמי, וגם לפי התיאורטיקנים היונגיאנים – ההסמלה בחלום איננה תוצאה של הסוואה, אלא של מבנה תודעתי אחר.
בכל מקרה, הספר בודק את התיאוריה הקלאסית של פעילות הצנזורה / הסוואה כגורמת לעיוותים של עבודת החלום, המתבטאים במדדים שונים של “ביזאריות”.

.

Claudio Colace לקח על עצמו תוכנית מסועפת של מחקר על חלומותיהם של ילדים לאורך תקופה של עשר שנים: הוא טען בתוקף כי ההיפותזה הפסיכואנליטית, לגבי נושאים כמו מורכבות הנרטיב, ביזאריות, ומוטיבציה בחלומות, יכולה להיחקר בצורה יסודית.

בחלקו הראשון – הספר מספק תיאור מקיף ומוקפד של תצפיותיו של פרויד עצמו  על ילדים חולמים.

הדגש הוא על כך שפעוטות חולמים חלומות קצרים ופשוטים שמבטאים משאלות ברורות. פרויד הסתמך על מימצאים אלו כדי לבסס את תיאורית מילוי המשאלות בחלום, שהינן גלויות לעין בגיל צעיר,  טרם התפתחות מנגנוני ההסוואה (עיבוי, התקה, הסמלה).

בהמשך – מציג המחבר את תוצאותיו מארבעה מחקרים ניסיוניים על חלומות של ילדים שהוא אסף במשך עשר שנים. מחקרים אלו (שניים נערכו בתנאי בית ספר, אחד נערך בתנאי בית ואחד התבסס על שאלון של ההורים בלבד) .

כך שהמחבר מצליב מידע ממקורות רבים, ומתייחס גם לממצאים ממעבדות שינה.
הוא בדק שני מדדים עיקריים:

הראשון – מידת הביזאריות של החלומות, כאשר כבר ידוע ממחקרים של פוקס שילדים קטנים חולמים חלומות גלויים ופשוטים יותר, והביזאריות עולה עם הגיל (ולא בהכרח ביחס ליכולות קוגניטיביות של סיפור סיפורים, אל יותר בקורלציה עם התפתחות יכולת של תפיסה מרחבית).
השני – התפתחות הסופר-אגו שנבדקה אופרציונאלית ע”י היכולת לחוש אשמה (בעיקר דרך תגובות לסיפורים שכוללים מעשי “חטא” של תוקפנות בשוגג או המרת פי ההורים). נבדקה היכולת לחוש אשמה פנימית (מול חוסר הבנה שבכלל מדובר במעשה לא טוב  או רמה נמוכה של חשש מעונש חיצוני), היכולת לנסות לעזור, לתקן, לפצות ועוד.

מסקנות המחקרים מאששות את הכיוון התיאורטי  של פרויד. כלומר נמצאה קורלאציה חיובית בין מידת הביזאריות של החלומות לבין התפתחות הסופר אגו.

Two specific bizarreness content scales were used.:
“Distortion/bizareness scale” -. This scale is directly derived from the Freudian
dream distortion classification.

Dreams are classified as follows:
1. The dream is sensible, plausible and without strange elements.This dream is
understandable and plausible with respect to common daytime experiences.
2. The dream is sensible, consistent in itself but strange compared to everyday life. The
content of the dream is clear and consistent in itself, makes sense, but has a strange
effect for its meaning is hardly compatible with common everyday experiences.
3. The dream is senseless, inconsistent and bizarre. The content of the dream is nonunderstandable, inconsistent, strange and senseless.
Note: Freud noted that to certain formal qualities always corresponded a given
amount of dream work; children’s dreams, that are placed in the first category, differ
in that they introduce a lower level of distortion and dream-work activity.
Dream distortion is meaningful only for dreams of the second and particularly of the third category.
“Bizarre Elements scale”
This scale identifies 3 general classes of bizarre elements
(metamorphoses, unusual acts, magical occurrences)
(applied to dreams of Study A).
All dream reports were scored for bizarreness by two independent judges who did
not know the age of the children nor the scores obtained from the other tests.
Interjudges agreement was 84-90%.