שיחה על חלימה, חלומות ועל החיים
מפגש (שאינו) מקרי בין שני מורים המתרגלים חלימה ומלמדים חלומות צלולים שנים רבות, הוליד שיתוף פעולה יוצא דופן בקורס ייחודי אותו מעבירים השניים ובו הם מזמינים תלמידים לקבל ליווי והדרכה כדי להתעורר בחלום וכפועל יוצא להתעורר גם בחיים.
שגיא וזיו למדו את נושא החלימה במסגרת של חניכות אישית ובאים משני רקעים שונים לגמרי: שגיא עבר חניכות אצל מורה שבאה מהתרבות השמאנית וזיו עברה חניכות אצל מורים מהתרבות הטיבטית. בסדרת מאמרים קצרה זו הם מעלים על הכתב את שיחות שהם ניהלו בנושא היקר לליבם- החלימה.
מהו חלום צלול, או חלימה?
זיו: בוא נתחיל עם ההבדל בין חלימה לחלומות ונשאל את השאלה הבסיסית והחשובה, מה זו בעצם חלימה?
שגיא: אני חושב שהדרך הכי פשוטה להגדיר חלימה היא להגיד שחלימה היא שליטה על חלום. במילים אחרות זו התעוררות שאנחנו עושים בזמן החלום, היכולת לפתח מודעות בזמן חלום.
זיו: עבורי חלימה זו היכולת לשים כוונה ולהפעיל רצון בחלום, ובמילים פשוטות היכולת לרצות משהו שלא מתוך דחף והיכולת ליישם את אותו רצון בחלום. ברגע שלמתרגל יש את שני אלה הוא גם מסוגל לעשות את הקפיצה מחלום לחלימה.
שגיא: כשאנו אומרים את זה, זה נשמע כל-כך פשוט, אבל את יודעת, לא פעם שאני מסביר מהי חלימה לא מעט אנשים מגיבים בפליאה ואינם מאמינים שזה יכול לקרות.
זיו: יש לי למשל חברה שטוענת חד משמעית שזה לא יכול להיות. שאי אפשר להיות גם ישנים וגם ערים באותו זמן ושהיא מכירה רק דרך אחת לעבוד עם חלומות וזה דרך הפסיכולוגיה.
שגיא: רק שפסיכולוגיה זו הדרך לעבוד עם חלומות מסוג אחר, החלומות הלא צלולים, והעבודה איתם היא רק לאחר מעשה, זאת אומרת רק לאחר שהחולם התעורר וזוכר את הרשמים שהלא מודע העלה אל המודע.
זיו: אנחנו יודעים שזה כן אפשרי. שנינו התנסינו בחלומות צלולים ויודעים שהחלימה היא לא רק להבין ולעבד רגשית את תכני החלום, אלא להכיר את טבעה של המציאות. גם המציאות של היום יום וגם המציאות הקיימת בזמן החלום.
שגיא: החלק המעניין הוא שהמציאות של החלום קיימת כל הזמן, אלא שבזמן חלום אנו מסוגלים להתחבר אליה. חלימה זהו תהליך נרכש, בו המודעות שלנו, שעוזבת את הגוף הפיזי יודעת לתפקד כיחידה עצמאית, אנחנו רגילים כל הזמן לעבוד בתוך תבנית ברורה של מציאות יום-יומית, המתפקדת כמו “מערכת ההפעלה של מחשב” ובזמן החלימה אנו לוקחים את השליטה מהגוף הפיזי ומתחילים לחוות את העולם ללא החוקים או ההגבלות להם אנו רגילים.
זיו: בעצם החלום הוא מקום בו כל אחד יכול להיות מי שהוא ולהכיר את עצמו מחדש בתוך עולם בלי מגבלות, בחלום אפשר לצאת למסע גילוי עצמי כאשר המודעות בזמן החלום היא המפתח. אפשר להפוך את החלום למגרש משחקים, לעוף, לטייל בעולם, לפגוש דמויות מעניינות, ואפשר להסתכל בחלום כמו שמסתכלים במראה, להסתכל לעומק ולעשות שינויים ממשיים בחיים בעקבות ההתבוננות הזו.
שגיא: זה בהחלט אפשרי, אבל השאלה היא לכמה זמן? האם זה יקרה כל לילה? האם זה יהיה חלק משגרת הלילה שלנו למשך שנים? דעתי היא שהצלחה קבועה לאורך זמן תתאפשר רק אם נלמד להתעורר גם במהלך היום. את יודעת, אני מציץ מדי פעם בפורומים של חלימה ואני רואה הרבה אנשים שעובדים מאד קשה כדי לעשות חלימה. אני בטוח שהם משקיעים שעות בנושא, ואף מצליחים, אבל אני שואל את עצמי האם אלו הצלחות ספונטאניות? האם זה קורה להם כל לילה, האם משהו השתנה אצלם בחיים?
התשובה שלי היא שזה תלוי כמה שינוי פנימי נעשה תוך כדי התהליך, כיוון שכדי לעשות חלימה עלינו לעשות שינוי פנימי ולהתעצם מבחינה אנרגטית. כדי להשיג את ההתפתחות האנרגטית ואת השינוי הנחוץ לצורך חלימה אנו זקוקים ליותר מאשר סדרת תרגילים אותם נעשה בלילה, אנו זקוקים לשינוי בחשיבה ולהתעוררות שצריכה להתחיל לא בשינה, כי אם בעירות.
זיו: חלימה, בשונה מחלומות רגילים שהם יותר פאסיביים ‘והם קורים לאדם’, משמעותה להיות במודעות ערה. השליטה היא אלמנט משני והיא אמנם אפשרית, אך על פי רוב מאוד מיותרת. יותר חשוב להיות נינוח בתוך מרחב החלום. יש כאלה שמגיעים לחלום צלול ‘ובונים’ את מרחב החלום מחדש ומבזבזים שעות על אדריכלות נוף חלום. במקום לעשות את הדברים היותר רציניים בחלום- ללמוד איך להפעיל את התודעה שלהם בתוך החלום באופן רצוני ולהתחזק בתוכה. מבחינתי זה לב ליבו של העניין.
שגיא: ואז נשאלת השאלה החשובה: “מדוע אנחנו צריכים בכלל לעשות חלימה”? התשובה שלי היא שלעשות חלימה זה כמו לעשות כושר. אנחנו יכולים להתבונן על אישה שעושה ספינינג שעה וחצי ולטעון בלגלוג שהיא לא עשתה דבר, הרי בסופו של דבר היא לא התקדמה כלל, סתם הלכה באוויר ומה ייצא לה מזה? כלום- נשארה באותו המקום. לא ייצא לה דבר הנראה לעין. אולם אנו יודעים שמערכות פיזיולוגיות חשובות התעוררו ומי שעושה כל יום שעה וחצי ספינינג בהחלט התקדם והכושר הגופני שלו וסיבולת לב הריאה שלו נמצאים במצב מעולה.
אותו הדבר קורה עם חלימה. עריכת החלימה הינו התרגול שמעורר את המערכות האנרגטיות שלנו שחלק מהן קשורות לאינטואיציה ומציאת האיזון בחיים, ואחרות קשורות ביכולת שלנו להניע את כוחות החיים כך שהדברים יתחילו לקרות כפי שאנו רוצים וללא מאמץ. מי שיכול לעשות חלימה בהחלט נמצא בכושר אנרגטי ומסיבה זו המורה שלי הייתה מתלוצצת לא פעם ואומרת שהחולמים והחלומות הם בעצם סוגים של מכשפים או מכשפות, כשהחלימה זו הדרך לשחרר את הכוחות החבויים בתוכנו.
מה זה חלום?
שגיא: אני חושב שיש עוד הרבה מה להגיד על חלימה, אבל מהו לדעתך חלום, אם כך?
זיו: חלום הוא מצב המתרחש בעקבות עמעום התודעה הערה לאחר הכניסה למצב שינה. למחזורי החלימה יש פיזיולוגיה אופיינית המוכרת כשנת R.E.M. תכני החלום הם בעיקר זיכרונות ועיבוד תכנים מהעירות ברמה החווייתית, האינטלקטואלית והרגשית של החולם.
שגיא: חלום מבחינתי הוא תוצאה של חיבור בין שני חלקים הקיימים בנו. כשאדם הולך לישון החלק הפיזי השייך ליום יום שלו נכנס למצב של תראפיה, וכפי שפרויד הגדיר את זה, הוא מתחיל לפרוק מתחים רגשיים ונפשיים. המודעות, החלק הפעיל שבנו, עוברת לחלק האנרגטי, הלא גשמי שבנו שנפרד מהגוף הפיזי.
במשך כשעה וחצי שני החלקים עוסקים כל אחד בשלו: החלק הפיזי, אותו מנגנון שהולך לישון, פותח את המגרות מהלא מודע, ומטפל בהן: בריב עם החברה בגיל 18, במה שקרה לפני שבוע, במה שקרה היום וכדומה. החלק האנרגטי חווה את העולם, מרגיש ורואה אנרגיות, פוגש אולי במדריכים רוחניים, מתחבר שוב למטרות הגדולות שבגללן בנו לכאן.
ואז, לאחר שעה וחצי שני החלקים האלו נקראים להתחבר שוב, ונוצר החלום שהוא בעצם מישמש של שני חלקים אלו. לכן יהיה בחלום גם אלמנט פסיכולוגי וגם אלמנט אנרגטי והכול תלוי ברמת הפעילות של שני הגופים. אם הגוף האנרגטי יהיה מאוד פעיל יהיה חלום חזק יותר ואם הגוף האנרגטי יהיה פחות פעיל החלום יהיה משעמם יותר.
ואולי המציאות זה מה שקורה בלילה ועכשיו אנו חולמים? איך מתעוררים אם כך?
זיו: שאלו אותי לפני כמה זמן איך את יודעת שאת לא חולמת? מה דעתך על השאלה?
שגיא: זו השאלה החביבה עליי כיוון שלא פעם פגשתי את השאלה הזו בספרים. ישנם פילוסופים התוהים אם בכלל עכשיו זה חלום והמציאות היא מה שקורה בלילה. בדבר אחד אני בטוח והוא שהפילוסופים האלה לא הכירו חלימה, כי למי שיודע לעשות חלימה מאד ברור מתי זה חלום ומתי זו מציאות. בחלימה ובחלום יש חוקים אחרים לגמרי.
זיו: במסורת הטיבטית טוענים שאין הבדל ממשי בין מציאות וחלום אבל בהחלט מכירים בהבדלים שיש בין שני המצבים הללו עבורנו, בחיי היום יום. בגלל זה חלק מהתרגול הוא עריכת מבחני מציאות. אלו תרגילים שעושים גם בזמן החלום וגם בעירות ודרכם לומדים לעשות את הזיהוי וההפרדה בין חלום למציאות ולשאול את השאלה, האם אני חולם עכשיו?
התרגילים בנויים מהחוקיות השונה בין חלום ועירות. בחלום למשל יותר קשה להדליק או לכבות אור, לכתוב מספר או לקרוא, זה יותר קשה בגלל הפעילות של ההמיספרה הימנית ובגלל הדינאמיות של החלום. בחלום אין יציבות בעוד שבזמן עירות הטקסט יישאר יציב. ומה עוד?
שגיא: יש את המבחן ההפוך שיכול לעזור לבדוק אם אני חולם. במבחן אנו מתבוננים על חפץ ובודקים אם יש הפרדה, האם אני יודע שעדיין אני זה אני והחפץ זה החפץ. אני חושב שזהו מבחן מציאות חשוב כיוון שכשאנו מתבוננים בחלום על חפץ אנו מאבדים את עצמנו.
זיו: בגלל זה צריך “אני” מאוד חזק בחלימה ותרגולים דרכם אפשר להגיע ליציבות זו. בוא נספר קצת על ארבעת שלבי החלימה העיקריים המוכרים במסורת הטיבטית. הראשון הוא שלב הלכידה המתייחס לעצם ההגעה אל מה שנקרא חלום צלול Lucid Dream -זה שלב הזיהוי. ניתן לדמות זאת לאדם שרץ ביער ולפתע מגיע לסף של צוק, הרגע הזה שהוא נעצר על סף הצוק הוא רגע לכידה. בחלום הוא יגיד ‘רגע קורה כאן משהו. אני חולם’! זו ההבנה שקורה בחלום משהו שונה ומפתיע.
שגיא: אני קורא לזה שער לחלימה, כי זו באמת הנקודה שאני מזהה את הדלת ואני שואל ‘ועכשיו מה אני צריך לעשות’?
זיו: יש עוד שלבים לפני השאלה הזו: שלב התמרון בו אנו עוצרים בחלום ומאזנים את התודעה. זה לא שלב פשוט. גם בחיים אנחנו לא מאזנים את עצמנו בקלות נוכח הפתעה או נוכח שינוי מידי. בשלב התמרון המתרגל ייצב את עצמו במרחב החלום ולא יאבד את הערנות שלו.
שלב ההרגעה בו עומדים על קרקע יציבה ומתחילים להסתכל על הנוף זה השלב שאנחנו מרגישים יותר בטוחים בתוך מרחב החלום ואז המתרגל מסתכל בתמונת החלום בה הוא נמצא ומתחיל לפעול בחלום.
שלב הגילוי: הוא האחרון והמרתק שבהם.שלב זה מתייחס ליכולת לחוות ולהיות משהו אחר או מישהו אחר. מצב זה בחלום קשור לעוד תחום מסתורי במסורת הטיבטית בו רותמים את החלימה להבנת המוות, ולפיתוח היכולת לייצב את התודעה בעוד מצבי ביניים בהם התודעה מעומעמת.
על הכותבים:
© שגיא מנדלבוים. החל את דרכו בתקופת הצבא במפגש מקרי עם מורה ייחודית, שהוליד שלוש שנים של חניכה לא שגרתית ללימודי טארוט. במהלכו נלמדו לא רק טארוט כי אם גם מיסטיקה ורוח. כיום עוסק בהומיאופתיה קלאסית, ובעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושאי טארוט וחלומות. את שגיא אתם מוזמנים לפגוש באתר שלו: טארוט חלומות וקצת יותר
© זיו אלוני. מתרגלת ומדריכת חלימה. במשך שנים רבות חקרה את תחום החלימה המודעת. בשנת 2007 נסעה להודו למסע חיפוש מעמיק אחר החלומות והכוח הטמון בהם. שם למדה חלימה מודעת אצל יוגים הודים ונזירים טיבטים. במהלך המסע חייתה במנזר נשים טיבטי בצפון הודו שם למדה פרקטיקות חלימה בודהיסטיות מראש המנזר וזכתה לתמיכה מצד הנזירות, אשר חלקו עימה את הידע שלהן ואת ניסיונן